How to get into a master's degree in psychology: admission tips and real student data

פוסט זה ידבר קצת על תהליך הקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה. נציג בו נתונים של כ-230 סטודנטים, משנת 2017. בפוסט נראה נתונים על ציוני מתא"ם, ציונים ממוצעים של תואר ראשון, מוסדות הלימוד השונים והמגמות השונות בלימודי ההמשך של פסיכולוגיה. מבחינתי אי אפשר להציב לעצמך משימה ולדעת איך לבצע אותה טוב מבלי לחקור על השטח קודם לכן. מאחר ואני בוגר פסיכולוגיה, ואני כותב תוכן לאתר שקוראים לו מלך הסטטיסטיקה, אז זה מובן מאליו שאני אעשה את המחקר שלי לגבי הנושא. הנתונים הם מ-230 סטודנטים ברחבי הארץ (בעיקר מאיזור המרכז) שהתקבלו לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה.

'למה' תואר שני

אתם מתכוונים תכף לסיים את התואר ואתם לא רוצים לבזבז זמן יקר? ובכן, כך רוב הסטודנטים חושבים בדרך כלל. אני באופן אישי מאמין שכל בן אדם צריך לבצע ולשאוף למה שחפץ לו. לא פעם ולא פעמיים רואים אנשים שפשוט מרוב תסכול או לחץ חברתי, ובעיקר משפחתי, הולכים ועושים תואר שלא מעניין אותם, או אחד כזה שמכניס כסף רק בשביל הפרנסה.

האתר הזה מופנה בעיקר לסטודנטים. בגלל זה אני לא אתחיל לדבר על היתרונות והחסרונות של למה כדאי ללכת ללמוד תואר שני או שלישי, כי אני מניח שאם אתם קוראים את זה, כבר סיימתם או התחלתם את התואר הראשון שלכם.

אני חייב להתחיל את השיחה על לימודים מהמחשבה הרווחת: שתואר אקדמי עושה כסף. האמת היא, שלא כל בן אדם שילמד תואר שלכאורה עושה הרבה כסף, יעשה הרבה כסף. זה מיתוס. הבן אדם המוצלח הוא זה שעושה את המיטב ממה שיש לו. אם אתם אוהבים את הלימודים שלכם, ואתם נושמים את התחום הזה, אז לכו על זה עד הסוף. אני שומע ורואה הרבה סטודנטים שעושים תואר ולא מוצאים עבודה לאחר מכן, והרבה אנשים שעושים תואר וכן מוצאים עבודה אבל זה פשוט מתיש אותם והם חיים בשקר שזה מה שהם אוהבים לעשות – אבל מאוחר מדי.

טיפ אחד גדול ומאוד חשוב שאני יכול לתת לגבי הנושא, הוא לדעת בדיוק מה אתם רוצים. אל תעשו שום דבר לפני שראיתם בעיניכם את כל המהלך. אתם צריכים לדעת ולראות את העתיד שלכם מבעוד מועד. נכון, לא תמיד אנחנו יודעים או יכולים לדעת בוודאות מה יקרה בעתיד, אבל שום דבר לא מונע מאיתנו לדמיין אותו ולהאמין בו. זאת הגישה הכי טובה שאני יכול לתת לבן אדם שלומד באקדמיה, או בכל קריירה אחרת.

אם אתם לא יודעים לאיפה אתם הולכים, אתם פשוט תסתובבו במעגלים. לכן, אל תמהרו. בדרך כלל אומרים: 'אני לא רוצה לאבד את המרץ והתנופה של הלימודים', ואז הם ממשיכים מיד אחרי סיום תואר ראשון לתואר שני. כשממהרים לא עושים שום דבר נכון. אל תתפשרו על מה שיש, תשאפו לעבר החלומות שלכם, גם אם זה אומר לעשות הפסקה מהלימודים. זה גם ייתן לכם ראש פתוח יותר, גם ייתן לכם זמן לחשוב על מה באמת חשוב לכם, וגם תגיעו כבר מוכנים לתואר השני.

קחו כמה רגעים להרגע, להתאושש, להבחין במציאות כמו שהיא, ורק אז תבינו מה אתם רוצים לעשות. אם הייתם בצבא, והלחץ החברתי הוא זה שמשך אתכם ללכת ולהתחיל ללמוד באקדמיה עוד לפני שבכלל הבנתם מה באמת מעניין אתכם או מה אתם רוצים לעשות בעתיד, אתם בטח תכירו את התחושה. העניין הזה הוא נכון בכל דבר יצירתי שאי פעם תעשו. אדם לא יכול להיות יצירתי אם הוא כל הזמן בעשייה, הוא צריך להפסיק לעשות בשביל לעשות משהו חדש ויוצא דופן. באקדמיה במיוחד, חסרה הרבה יצירתיות.

עוד מיתוס נפוץ שסטודנטים לפסיכולוגיה שומעים הוא שאין כסף מתואר ראשון. אבל זה פשוט לא נכון. כל העניין הוא לא בכלים שיש לכם, אלא באיך שאתם משתמשים בהם. אם למדתם טוב, ואתם חיים ונושמים את התחום שלכם, אז לא תהיה לכם בעיה להיות יצירתיים ולחשוב איך להפיק מהידע שלכם כסף. אני הייתי סטודנט די מוצלח, בעיקר בסטטיסטיקה. היום, אני עושה יחסית לא מעט כסף רק מתחום הסטטסיטקה. גם לא חובה שיהיה לכם תואר בשביל שתצליחו טוב כלכלית. יש קשר, אבל אין סיבתיות. בן אדם שלא סיים תיכון יכול להצליח יותר מבן אדם עם תואר שלישי, וכן יש אנשים עם תואר שלישי שלא מוצאים עבודה. 'לעשות כסף' ו'ללמוד את התחום' זה שני מיומנויות שונות שאינן תלויות זו בזו.

לכן אם המטרה שלכם בסופו של דבר, זה לעשות כסף, אז תלמדו לעשות כסף. אתם לא צריכים ללכת למדעי המחשב או לכלכלה בשביל להצליח כלכלית. האמת היא, שהאנשים שדווקא כן מצליחים, עושים את זה דרך עיסוק שהם אוהבים עמוקות, אם זה כלכלה או מדעי המחשב, פסיכולוגיה או כל תחום אחר. להגיד שיש לכם תואר שלישי, ואתם לא עושים ממנו כסף, פשוט אומר שאתם לא יודעים איך ליישם ולמכור את הידע שלכם. ולמרות כל מה שסיפרו לכם, אנשים שלא נושמים אחרי התואר הראשון ולא עושים הפסקה דווקא מפסידים זמן מאוד יקר מללמוד ולרכוש מיומנויות אחרות מאוד נחוצות כגון: עסקים, מכירות, השקעות, שוק עבודה, בניית קריירה ועוד. בעצם אתם לומדים את ה'מה' אבל לא את ה'איך'.

אז אם אתם לא סגורים עדיין על מהלך העשייה שלכם, קחו עוד כמה רגעים. כולם צריכים זמן בשביל לראות את המציאות כפי שהיא, ובלי שתעשו את זה יהיה לכם קשה לנוע כי אתם לא תדעו לאן ללכת. בשביל לתת לכם כיוון, בקטע הבא נפרט קצת על התחומים בפסיכולוגיה, קצת על ציוני תואר וציוני מתא"ם ומה שנדרש בשביל להתקבל.

תחומים שונים של תואר שני בפסיכולוגיה

להלן אפרט קצת על המגמות השונות שיש בפסיכולוגיה בלימודי המשך.

• פסיכולוגיה קלינית

הפסיכולוגיה הקלינית מתמקדת באבחון וטיפול בהפרעות נפשיות, רגשיות והתנהגותיות. תחום זה משלב מדע, תיאוריה ופרקטיקה כדי להבין ולהקל על מצוקה פסיכולוגית וחוסר תפקוד. 

תחומי מפתח: פסיכופתולוגיה, פסיכותרפיה, הערכה פסיכולוגית והתערבות קלינית. 

קריירה אופיינית: פסיכולוג קליני, מטפל, יועץ, יועץ לבריאות הנפש.

• נוירופסיכולוגיה

נוירופסיכולוגיה חוקרת את הקשר בין תפקוד המוח להתנהגות. ענף זה כולל לרוב הערכה וטיפול באנשים עם פציעות מוחיות או מצבים נוירולוגיים. 

תחומי מפתח: תפקוד קוגניטיבי, פגיעות מוחיות, הפרעות נוירולוגיות, יחסי מוח-התנהגות. 

קריירה אופיינית: נוירופסיכולוג, נוירופסיכולוג קליני, מדען מחקר.

• פסיכולוגיה חינוכית

הפסיכולוגיה החינוכית מתמקדת באופן שבו אנשים לומדים ומתפתחים במסגרות חינוכיות. תחום זה מיישם עקרונות פסיכולוגיים לשיפור שיטות הוראה ותוצאות חינוכיות. 

תחומי מפתח: תיאוריות למידה, עיצוב הוראה, הערכה חינוכית, פסיכולוגיה התפתחותית. 

קריירה אופיינית: פסיכולוג חינוכי, יועץ בית ספר, יועץ חינוכי, חוקר אקדמי.

• פסיכולוגיה תעסוקתית

פסיכולוגיה תעסוקתית, המכונה גם פסיכולוגיה תעשייתית-ארגונית, בוחנת התנהגות אנושית במקום העבודה. ענף זה שואף לשפר את התפוקה, שביעות הרצון בעבודה ואפקטיביות ארגונית כוללת. 

תחומי מפתח: הנעת עובדים, מנהיגות, ביצועי עבודה, התנהגות ארגונית. 

קריירה אופיינית: פסיכולוג ארגוני, יועץ משאבי אנוש, מומחה לבריאות תעסוקתית.

• פסיכולוגיה קוגניטיבית

פסיכולוגיה קוגניטיבית חוקרת תהליכים נפשיים כמו תפיסה, זיכרון, חשיבה ופתרון בעיות. תחום זה נועד להבין כיצד אנשים רוכשים, מעבדים ומאחסנים מידע. 

תחומי מפתח: התפתחות קוגניטיבית, עיבוד מידע, זיכרון, קבלת החלטות. 

קריירה אופיינית: פסיכולוג קוגניטיבי, מדען מחקר, מומחה לגורמים אנושיים, יועץ שמישות.

• פסיכולוגיה רפואית

 פסיכולוגיה רפואית, מתמקדת באופן שבו גורמים פסיכולוגיים משפיעים על בריאות ומחלות. תחום זה נועד לקדם בריאות, למנוע מחלות ולשפר את מערכות הבריאות. 

פסיכולוג רפואי אינו נחשב לרופא כמו מי שלמד תואר רפואי. 

תחומי מפתח: התנהגות בריאותית, ניהול מחלות כרוניות, פסיכופיזיולוגיה, קידום בריאות. 

קריירה אופיינית: פסיכולוג רפואי, מומחה לרפואה התנהגותית, פסיכולוג בריאות קליני, מתאם בריאות.

האם קשה להתקבל לתואר שני?

האם זה קשה? כן. האם זה אפשרי? גם כן. באוכלוסייה הכללית רק לשליש מהאנשים יש תואר אקדמי. זה שלושה מתוך 10 אנשים. בדרך כלל לכל 5 סטודנטים בעלי תואר ראשון יש רק אחד כזה עם תואר שני, ולכל עשרה עם תואר שני יש רק אחד עם תואר שלישי.

הקבלה לתואר שני הוא תהליך יחסית מסורבל. גם אם יש לכם את כל הנתונים הנדרשים לא בהכרח תתקבלו לאיפה שאתם רוצים. זה גם לא תמיד תלוי במוסד עצמו אלא במעבדת המחקר במוסד. אתם יכולים למשל להתקבל ללימודים במוסד, אבל אולי המעבדה של תחום המחקר שמעניין אתכם לא לוקחת סטודנטים חדשים, מסיבות שונות. במצב כזה תהיו צריכים להתפשר על משהו שפחות מעניין אתכם, גם אחרי שהתקבלתם ללימודים.

לכן, חשוב לחקור את המנחים הפוטנציאליים ואת הפרויקטים הנוכחיים שלהם לפני הגשת הבקשה. תפנו אל חוקרים שעבודתם תואמת את תחומי העניין שלכם ותשאלו על הזמינות במעבדות שלהם. בניית קרבה עם מנחים פוטנציאליים יכולה לשפר משמעותית את הסיכויים להתקבל למעבדה שבאמת מעניינת אתכם.

תשקלו גם את האפשרות להיות מועמדים במוסדות שונים ולא רק במוסד אחד. אולי במוסד אחר יש מעבדה שיותר מתיישרת עם תחום העניין שלכם ושם אולי כן יקבלו אתכם.

הדגש המרכזי בכל התהליך הזה הוא ארגון ותכנון קפדני.

'איך' תואר שני

אתם כבר יודעים מה התחום שאתם הכי נמשכים אליו? יפה. עכשיו נראה איפה אתם עומדים מבחינת תנאי הקבלה. בישראל, כל שנה תנאי הקבלה משתנים לפי הביקוש של התארים המתקדמים באותו מוסד. אם למשל, באניברסיטת חיפה, יש הרבה פחות אנשים שנרשמו ללימודים בשנה הנוכחית, אוניברסיטת חיפה תוריד מעט את תנאי הקבלה שלה. אם יש ביקוש רב, ומאוד הרבה נרשמים, האוניברסיטה תעלה מעט את תנאי הקבלה שלהם. תחשבו על תנאי הקבלה כמרווח בטחון (זוכרים רווח סמך?). זאת אומרת, יש סבירות  מסוימת בכל שנה שיקבלו אתכם ללימודים, וזה לא תלוי רק בציונים שלכם.

כמה עולה תואר שני בפסיכולוגיה

בשנה הנוכחית (2024) שכר הלימוד לתואר שני עומד על סך 15,265 ש"ח לשנה במכללות ובאוניברסיטאות הציבוריות. למי שלא יודע, אוניברסיטה ומכללה ציבורית היא מוסד שמסובסד על ידי הממשלה. ישנן מוסדות אקדמיים פרטיים, שיכולים לעלות הרבה יותר (30 עד 40 אלף שקל בשנה ואף יותר). 

תלוי איפה אתם ממשיכים את הלימודים שלכם, הלימודים לתואר השני יכולים להיערך כשנתיים או שלושה, אז תקחו את זה בחשבון.

החשיבות של הרשמה מוקדמת

זה מאוד חשוב להרשם ללימודים הכי מוקדם שאפשר – אפילו ביום הראשון שההרשמה נפתחת. ההרשמה ללימודים לתואר שני נעשית כך שמי שנרשם אחרון, הוא גם בסדר עדיפות יחסית נמוך יותר. גם אם יש לכם ציונים שהם מעל 90% מהאנשים שכבר נרשמו, זה לא אומר שבטוח תתקבלו לתואר. כדי למנף את היתרון הזה בסדר העדיפויות, אני ממליץ כבר לדעת הכל על המוסד שאתם רוצים ללמוד בו, אפילו בעל פה. תהפכו את יום ההרשמה לאירוע. ככל שאתם תתחילו לעשות דברים יותר מוקדם, כך יותר סיכוי שתתקבלו.

בתואר הראשון תמיד יש סטודנטים שוקיסטים. הם לא יודעים היכן הספריה, מה הסילבוס, מה הם לומדים, או אפילו את הציונים העוברים בקורס שלהם. בתואר שני, אף אחד לא ידאג להזכיר לכם את זה. תהיו עצמאיים, תהיו אחראיים, ותעשו מחקר מקדים על מוסד הלימודים ותנאי הקבלה אליו. תשקיפו על השטח לפני שאתם יוצאים למסע בו.

הדבר אינו חד משמעי, אבל כמובן שהציונים הם המדד העיקרי שלפיו מסננים סטודנטים שנרשמים לתואר שני. קיימים עוד מספר גורמים מאוד חשובים שלפיהם שוקלים את הקבלה שלכם ללימודים:

• המלצות 

המלצות אקדמיות תמיד יעזרו לכם. איך מקבלים המלצות? ובכן, זה החלק שלא לימדו אתכם בתואר – יצירת קשרים. תשאלו את המרצים שלכם. תשאלו את הסטודנטים שלמדתם איתם אם הם מכירים מקומות עיסוק שנותנים המלצות בתחום הפסיכולוגיה. 

בעקרון נדרשות 2 המלצות – המלצה אחת מחקרית והמלצה אחת יישומית. את ההמלצה המחקרית אתם מקבלים מבן אדם שיכול  להעיד על כישורי המחקר שלכם, רצוי בן אדם שהוא באקדמיה. המלצה יישומית אתם מקבלים מבן אדם שעוסק בתחום שאותו אתם מתכוונים ללמוד. אם זה פסיכולוגיה קלינית, אז תרצו לחפש מקום בתחום בריאות הנפש שיקבל אתכם ויהיה מוכן לתת לכם המלצה. בדרך כלל גם מבקשים את פרטי הממליץ, אז פה אתם לא תסתפקו בהמלצה כתובה. חיפוש ההמלצות זו עבודה בפני עצמה, ואני בעצמי לא לגמרי בטוח איך עושים את זה באופן היעיל ביותר. זה קשור לבנייה ופיתוח של קשרים תעסוקתיים ואקדמיים.

בדרך כלל כן יבקשו מכם המלצות, אבל האם יפסלו את המועמדות שלכם אם לא תגישו המלצות? טוב, אני לא יכול להגיד בוודאות, אבל בדרך כלל אם אנשים מעידים עליכם שאתם טובים במה שאתם עושים, אין סיבה שזה יפגע בסיכוי שלכם להתקבל למה שאתם רוצים. 

• ציון מתא"ם

ציון המתא"ם כאמור קיים בשביל להוות מדד אובייקטיבי לכישורי מחקר וסטטיסטיקה. לא כל מי שלומד במוסד אקדמי יקבל ציון מתא"ם זהה לסטודנטים שלמדו במוסדות אחרים. בגלל השונות הזו, נוצר מדד חיצוני שיעריך את רמת הידע במחקר ובסטטיסטיקה. זאת בעצם ההוכחה שלכם שעשיתם תואר ראשון בפסיכולוגיה, ואתם יודעים מה שהיו אמורים ללמד אתכם. אם למדתם וקיבלתם ממוצע ציונים מאוד גבוה בתואר הראשון, אין הדבר אומר שבהכרח תקבלו ציון מתא"ם גבוה. למטה מצורף גרף שמראה על הקשר בין השניים. 

באתר שלנו אנחנו מעלים תוכן שקשור לבחינת המתא"ם וגם כן סימולציות שיכולים להתנסות בהן לפני הבחינה עצמה.

• ראיון אישי

 זה בעצם החלק שיכול לפתוח לכם את הדלת ללימודי המשך גם אם  אין לכם  ציונים מעולים. פה הדגש העיקרי הוא על יצירת הרושם על מי שמראיין אתכם, שאתם באותו הכיוון עם מה שהם מחפשים. אני יכול לכתוב ספר שלם רק על ראיונות. 

הבן אדם שיראיין אתכם יגבש עליכם עמדה, חיובית או שלילית כפי שהיא, כבר מהרגע הראשון שהם יראו אתכם. אז תנסו לחייך, תלחצו לו את היד, תבואו לבושים במשהו שלא כולל משקפי שמש, חלוק וכפכפים מהבית, ותגיעו בזמן.

תעשו הכנה מקדימה. תשאלו את עצמכם שאלות שאתם חושבים שישאלו אתכם, או שאתם יודעים שבדרך כלל שואלים בראיונות. כמו למשל: מה החזון שלך? מה היתרונות והחסרונות שלך? למה אתה רוצה להתקבל למוסד? למה אתה חושב שאתה מתאים לפה? דברים כאלה. תנסו לענות באופן כנה, אבל תדעו מה לענות. זה יראה שאתם יודעים על מה אתם מדברים, שכבר חשבתם על השאלות הללו, ושיש לכם תשובה ברורה אליהן. תנסו לשכנע את המראיין, שאם הוא לא יקבלו אתכם ללימודים, אז הוא יפסידו משהו מאוד יקר.

פה גם יש מקום לבטא את התשוקה שלכם לתחום, גם אם הציונים שלכם הם לא בשמיים. הציונים אחרי הכל, לא תמיד תקפים ולא מעידים על מי שאתם באמת, או מנבאים את ההצלחה העתידית שלכם בתחום או בחיים בכלל.

תשכנעו שיש לכם חזון, שחשבתם על הכל, שיש לכם מטרות ברורות, ודרכים ספציפיות ליישם אותן. תדגישו איך המוסד יכול לעזור לכם בהשגת החזון הזה. ההליך הזה ישכנע את המראיין שאתם רציניים לגבי הלימודים. לא רק שיראו אותכם כמתאימים, ירצו שתלמדו אצלם – כי האנשים הרציניים, בעלי החזון והבהירות למה שהם רוצים לעשות, הם בדרך כלל אלה שעושים את השם הטוב למוסד. 

• טיפול פסיכולוגי ונסיון מעשי או מחקרי

סטודנטים לפסיכולוגיה צריכים קודם כל לעבור טיפול פסיכולוגי בעצמם. הדרישה הזו באה לידי ביטוי במגמות שונות. דווקא למגמה הקלינית כנראה שיעדיפו לקבל סטודנטים שהיו בטיפול פסיכולוגי, כי הם מכירים את התהליך מקרוב, ואפשר להגיד שיש להם נסיון חלקי. במגמות אחרות, לדעתי, לא כל כך.

ישנם מקרים, שמקבלים גם מועמדים שלא היו אי פעם בטיפול פסיכולוגי רשמי. אבל בממוצע, במדגם של 190 מהסטודנטים בנתונים שלנו טווח החודשים של טיפול פסיכולוגי קודם היה בערך 0 עד 50, עם ממוצע וסטיית תקן של 14.8±13.

 האם כך מרוויחים פסיכולוגים את כספם? אוניברסיטאות מלמדות פסיכולוגיה, ואז מתעקשים שהסטודנטים שלהן ילכו לטיפול? זה כמו הונאת פירמידה טיפולית משומנת היטב! (בצחוק.. מטפלים, אל תעיפו עליי ספה).

נסיון מעשי או מחקרי אינו נדרש לקבלה לתארים מתקדמים, בדרך כלל כן מתחשבים בזה בסיכויי הקבלה שלכם ללימודים.

נתוני קבלה לתואר שני בפסיכולוגיה בישראל

אל תאמינו לי, תאמינו לסטודנטים אחרים. אלו הם נתונים שנאספו מ-230 סטודנטים משנת 2017. כולם למדו במוסדות שונים, וכולם התקבלו לתואר שני באחת המגמות לפסיכולוגיה.

בגלל שנתוני הקבלה משתנים בכל שנה, לפעמים הם יותר נוקשים ולפעמים הם יותר מתפשרים, פרשו את הנתונים בערבון מוגבל.

אין ציון סף אחד שאם אתם עוברים אותו אז אתם מתקבלים ללימודים. ציוני הקבלה תלויים לא רק בציונים, אלא בגורמים אחרים כמו נסיון תעסוקתי, המלצות, והרושם הראשוני שאתם מפגינים כשפוגשים אתכם (הראיון הוא חשוב גם כן). אתם יכולים להתקבל לתואר שני גם עם ציונים שהם מתחת לממוצע, כל עוד אתם מצליחים לשכנע את המוסד שהוא צריך אתכם. עובדה, שיש אנשים שעשו זאת.

התפלגות ממוצעי מתא"ם וממוצעי תואר ראשון

כאן תראו התפלגות של ציוני מתא"ם של 230 סטודנטים שהתקבלו לתואר שני עם ממוצע וסטיית תקן של 116±13.1 עם מינימום של 85. זכרו שהממוצע וסטיית התקן של ציוני המתא"ם הוא 100±20, אז הסטודנטים שמתקבלים לתארים מתמקדים הם בדרך כלל בעלי ציון שהוא גבוה מהממוצע.

למטה תראו התפלגות של ציונים ממוצעים של תואר ראשון עם ממוצע וסטיית תקן של 92.5±2.50 עם מינימום של 83. קיימים חריגים כשזה בא לתנאי קבלה, אבל תמצאו שה-'sweet spot' של ממוצע התואר נמצא באיזור של 90-95. שוב, בכל שנה הטווח הזה משתנה מעט בכל מוסד.

אתם יכולים לחשב את סיכויי הקבלה שלכם לתואר השני על סמך נתונים אלו באמצעות ציון תקן פשוט. תחשבו את הציון הממוצע שלכם בתואר, או את ציון המתא"ם שלכם, ותראו באיזה אחוזון אתם נמצאים בהתפלגות הזו. תזכרו שהממוצעים יכולים להשתנות בכל שנה, זה תלוי בביקוש. לכן, כלל אצבע טוב הוא ממוצע 92, וציון מתא"ם של 116, לפחות. באוניברסיטה העברית למשל, לא שולחים זימון לראיון מועמדים שיש להם ציון מתא"ם מתחת לסף מסוים. אם יהיה תור עצום לתואר השני, ויהיו סטודנטים עם ציונים גבוהים יותר משלכם, הם יקבלו עדיפות עליונה יותר.

כאן תוכלו לראות את התפלגות מוסדות הלימוד שאליהם התקבלו הסטודנטים לפי ציוני המתא"ם שלהם (ריבוע הוא ממוצע):

וגם את התפלגות ממוצעי התואר הראשון (ריבוע הוא ממוצע):

כפי שאתם רואים, ממוצע התואר הראשון וגם ציון המתא"ם הוא שונה בכל מוסד.

ולמי שמעוניין, בטבלה:

הקשר בין ממוצעי מתא"ם לממוצע תואר ראשון

כך נראה קשר בין ממוצעי מתא"ם לממוצע תואר ראשון של 230 סטודנטים לפסיכולוגיה בישראל. הקשר הוא r = .29, p < .001. זה אומר שככל שיש לכם ממוצע תואר ראשון יותר גבוה, כך גם סביר שיהיה לכם ממוצע מתא"ם יותר גבוה. כל המשתתפים בגרף התקבלו לתואר שני בפסיכולוגיה במגמות שונות. אם יש לכם ציון שהוא פחות או יותר ממה שנראה בנתונים, זה לא אומר שלא תצליחו להתקבל, אבל זה כן יהיה פחות סביר. 

מה שכן כדאי לזכור הוא שאצל רוב הסטודנטים שמתקבלים לתואר שני, ציון המתא"ם נע בין 90 ל-130 וממוצע התואר שלהם נע בין 88 ל-96. זה לא אומר, שאם אתם מקבלים ציונים שהם פחות מאלו, לא תתקבלו לתואר שני – אבל זה פחות סביר.

באיזה מוסד יותר כדאי ללמוד

זה תלוי במטרות שלכם בסופו של דבר. יותר קשה להתקבל למוסדות שהם נחשבים למוסדות יוקרתיים עם דירוג אקדמי גבוה. זה יותר קשה בגלל שיש יותר ביקוש, ויותר מועמדים נרשמים מדי שנה. זה גם משהו שמסתכלים עליו ברגע ששוקלים אם להעסיק אתכם. לדעתי, אם אתם לומדים כמו שצריך, אין שום סיבה שלא תצליחו לעשות כל דבר שבן אדם שלמד באוניברסיטה יוקרתית או פרטית יוכל לעשות (למשל אוניברסיטה שעולה משהו כמו 40 אלף שקל לשנה, ולא מופיעה בכלל בדירוג הנ"ל). תזכרו להשקיע את הכסף שלכם בצורה חכמה.

לאור האירועים האחרונים באוניברסיטאות שנחשבות יחסית בדירוג העליון בעולם, אני מעודד אתכם לאתגר באמת את הרעיון הזה של דירוג אקדמי ואם בכלל הוא מסמל על משהו משמעותי בסופו של דבר. יש המון אוניברסיטאות בעולם שאינן נחשבות בדירוג גבוה, שיצאו מהן זוכי פרס נובל.

כל מוסד חינוכי יירצה לעשות רושם טוב על הנרשמים בו. בגלל זה, בכל מוסד אקדמי, אתם תראו ממוצעי תואר זהים פחות או יותר. אבל, אם תבדקו מבחינה אובייקטיבית, מי טוב יותר במחקר ובסטטיסטיקה, תראו שלא בכל מוסד הציונים הם זהים. תעשו את שיקול דעתכם האישי.

עוד שיקול הוא האנשים שמלמדים בו. תחקרו קצת על מי שאתם הולכים ללמוד איתו, מי הולך להנחות אתכם. אתם מתחברים עם מה שמעניין אותו? יש לכם קשר טוב? זהו גם שיקול מאוד חשוב. אל תבואו לתואר שני, תשלמו מלא כסף, ואז תסבלו שנתיים או שלוש בגלל שהמרצה לא בא לכם בטוב. אובייקטיבית, לא כל המרצים מלמדים טוב ביחס לאחרים.

זה משנה איפה למדתם בשיקול לקבלה לתואר שני?

לפי דעתי, כל עוד למדתם את מה שלמדתם עם אהבה מלאה, זה לא משנה איפה למדתם. מבחינת מי שמקבל אתכם לתואר שני, זה אולי משנה, ואולי לא. אף מוסד אקמדי לא יקבל סטודנט רק בגלל שיש לו כסף לבזבז, כי בסופו של דבר – הסטודנט לא יצליח בלימודים, או איכות המחקר תרד בגלל שאין לסטודנט בסיס טוב, ואז זה יעשה שם רע למוסד. אם זה משנה איפה למדתם את התואר הראשון למי שמקבל אתכם ללימודים – אולי לא במידה שהייתם חושבים. בשביל שתהיה לכולם הזדמנות שווה להתקבל ללימודים מתקדמים, קיימים מדדים כמו מבחן מתא"ם.

האם זה משנה איפה תלמדו בשביל שיהיה לכם סיכוי גבוה יותר להתקבל ללימודים לתואר שני? כן – כי במוסדות השונים מלמדים מרצים שונים, ושיטות ההוראה שונות – גם התרבות במוסד האקדמי משפיעה על איך שהסטודנטים לומדים בו. יש הרבה מוסדות אקדמיים שסטודנטים שלמדו בהם אינם מקבלים ציון מתא"ם כמו במוסדות יותר נחשקים (תראו את הנתונים - מוצגים מוסדות שבהם הסטודנטים עשו תואר ראשון ובהמשך התקבלו לתואר לשני):

סיכום

אני חייב לסיים את הפוסט הזה עם קצת מילים מעודדות, כי כל התהליך הזה בטח נראה נורא קשה ומסובך. תזכרו שלהיות בן אדם בעל תואר שני (MA) זה לא הליך קל או פשוט, לא לכל בן אדם יש תואר שני. למעט מאוד אנשים יש תואר שני. ההצלחה שלכם  תלויה בהרבה מאוד גורמים. אבל אם אתם אוהבים ללמוד, לא תהיה לכם בעיה, כי אתם תלמדו להתמודד איתה באופן יעיל.

תהליך הקבלה ללימודים מתקדמים הוא לא פשוט, כפי שאתם רואים, לא מבחינה כלכלית, לא מבחינה מעשית וגם לא מהבחינה הזו של זמן. תקחו את זה בפרופורציה. לקבל תואר שני מוסמך בפסיכולוגיה זה לא דבר קל בכלל! תתנחמו בעובדה שיש אנשים שכן מצליחים לעשות את זה, ותשאפו להיות מצוינים בכל מה שאתם עושים גם אם אתם לא מצליחים בפעם הראשונה, השלישית או החמישית. להצליח זה להכשל.

אל תשכחו, אנחנו פה בשבילכם. אנו מציעים סימולציות מתאם בחינם, ושיעורים פרטיים בסטטיסטיקה.

תודה על הקריאה אם הגעתם עד לכאן. אם אהבתם את התוכן אתם מוזמנים להשאיר מייל ולהרשם לרשמית התפוצה בעמוד יצירת הקשר ולקבל עדכונים על תוכן שעולה לאתר. בהצלחה!